שאלה:

ראובן הזמין קבלן לעשות עבודה בביתו ומחמת עבודת הקבלן ניזוק ממונו של השכן.

תשובה:

אין אפשרות לתבוע את השכן שהזמין את העבודה, לא מיבעיא במקרה דנן שסתימת המרזב לא היתה כלל וכלל עפ"י ציוויו, והקבלן נחשב כמשנה מדעת השכן ששכרו וסתם המרזב מדעתו, [ראה חידושי חת"ס בגיליון שו"ע חו"מ תחילת סי' קפב.]

אלא אפילו אם מזמין העבודה התערב בשיקולי הבניה, אך לא הוא זה שסתם את המרזב, פטור. הואיל וגרימת נזק לרכוש הזולת עבירה היא, וכלל נקוט בידינו: אין שליח לדבר עבירה.

ואף ששליח הנוטל שכר מן המשלח חמור יותר לדיני שליחות, מ"מ כתב בפתחי תשובה סי' קפב סק"ב שגם בו אמרינן אין שליח לדבר עבירה.

[אך אם הנזק נעשה ע"י הפועל של הקבלן, יש לדון האם אפשרי להטיל את האחריות על הפועל, או נאמר שאין הפועל נחשב 'אי בעי עביד אי בעי לא עביד' ומשלחו חייב, ואם הדבר נפק"מ  לדינא נחזור ונדון בו].

ב. אם אין אפשרות לחייב את הקבלן מפני שאינו ציית דינא או שהזמן דוחק עד הכרעת הדין, נהגו בתי דינים בזמנינו לחייב את כל השכנים המשתמשים  במרזב זה [מקומה התחתונה ועד העליונה] באחריות המרזב. ראה עמק המשפט חלק ג סי' נב.

ג. אחריות על נזקי רטיבות בקירות הבית חלים על הדייר ששפך את המים. ראה עמק המשפט שם סי' כז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *